ראשי דברים מיחידות החכמים בשנת תשל"ג עם הרבי מליובאויטש זי"ע

 
    
לקראת חודש החגים בשנת ה' תשל"ג נסעו רבי יעקב דבראשוילי ורבי רפאל אלאשוילי זצ"ל לשהות במחיצתו של הרבי מליובאויטש זי"ע על פי הזמנתו ובקשתו האישית.
חודש זה (כפי שסיפר אח"כ רפי רפאל אלאשוילי) היה עמוס בחוויות ובקירובים מיוחדים, וכן דאגה אישית לכל פרט הנוגע לאירוח הן בגשמיות והן ברוחניות. 
 שיא הקירוב המיוחד לו זכו החכמים באותו ביקור היסטורי בחצר הרבי היה, ללא ספק, היחידויות הארוכות עם הרבי.
 סמוך לבואם, החכמים נכנסו אל הרבי ל'יחידות' משותפת, וסמוך לחזרתם לארץ הקודש זכו ליחידות משותפת נוספת.
ביחידויות אלו העלו החכמים נושאים רבים בעניינם של יהדות גרוזיה באותה שעה, והרבי מצידו העניק להם שפע של ברכות, הוראות והדרכות.
בנוסף לכך, כל אחד מהחכמים נכנס אל הרבי ליחידות פרטית משלו, בה ניתנה לו ההזדמנות לקבל עצות, הדרכות וברכות מהרבי בענייניו האישיים וכל אחת מן ה'יחידויות' הללו נמשכה זמן רב, כשעה וחצי-שעתיים ואף יותר.
מעט מהנושאים שעלו ביחידויות הללו וההוראות והדרכות של הרבי לחכמים באותו חודש תשרי פורסם ברבות השנים. לצורך עריכת ספר זה נערך מחקר מקיף בנושא והתגלו עוד פרטים רבים, מרתקים ומאלפים ודומה שעלה בידינו להגיש תמונה כמעט מלאה מתוכן היחידויות הללו.
הרבי מגיה את תוכן היחידות
 לאחר היחידות הראשונה לה זכו החכמים אצל הרבי, קרא יו"ר המזכירות הרב חדקוב למלווה המשלחת הרב יוסף בלוי, וביקש ממנו לשוחח עם החכמים ולהעלות על הכתב את תוכן היחידות.
בעקבות הבקשה הזו, החכמים שחזרו באזני הרב בלוי את פרטי הדברים ששמעו מפי הרבי. הרב בלוי העלה את תוכן הדברים על הכתב ומסר את הרשימה למזכירות. הדברים היו למראה עיניו של הרבי שהגיה את הרשימה בכתב יד קדשו כדי שהדברים יהיו כתובים במדויק, וזאת כמובן לצורך ביצועם בצורה המלאה והטובה ביותר.
לפנינו תוכן דברי הרבי עם החכמים ביחידות הראשונה, כפי שנרשמה בתמציתיות וב"ראשי פרקים" על ידי הרב יוסף בלוי מפיהם של חכם יעקב וחכם רפאל, תיכף לאחר היחידות.
רשימה זו, הנחשפת לראשונה בספר זה ונמסרה באדיבותו של הרב בלוי, היא לפני הגהתו של הרבי על תוכן הדברים. תחילה יבוא התמליל במילואו, ולאחר מכן פענוח תוכן הדברים, כפי שהסביר הרב בלוי, וכן ממקורות נוספים.
 
 



 
יחידות של החכמים הגרוזינים
ר' יעקב דובראשווילי ור' רפאל אלאשווילי
אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א
 
להשתדל שהילדים בישיבות עם מלאכה ובנות בסמינרים.
אוניברסיטה - נגד. תיכונים הכנה לאוניברסיטה - לא כדאי.
אם יש לימוד מסחרי שזה לפי אופי העדה - אפשרי. (מצא חן)
חינוך חכמים בלוד בנה"ח ויחנכום הבי"ד של השלשה.
כולל - תמיכה במשך שנה בתנאי שישמש חכם מהמסוגלים. ואם מהבאים - לפני שיסתדר 20-25.
חוץ מהזמן של חינוך חכמים - לימודים עיוניים, וגם ישגיחו על כל עניניהם.
קשר עם כל החכמים העולים, ביה"ד שיתן אישור וכל חכם שלא יתן האישור אלא ע"י ביה"ד לאחר חקירה ודרישה.
להקפיד מי הם החכמים אם ברי סמכא.
שידעו הנשים טהרת המשפחה ע"י נשים שילמדו.
וכשרות שידפיסו בגרוזינית אבל גם להסביר בע"פ.
להדפיס הדינים התלויים בארץ, וגם לבקש מרבני א"י דיני שמיטה.
הבי"ד לעזור בכל עיר ועיר, עם חכם העיר מורגלים וזה יוסיף.
גמ"ח מרכזי לדבר עם אגודת הרבנים קודם הקבלת פנים.
מקדימים לעבוד, אולי ע"י אנ"ש ומכאן להשפיע בבתי חרושת שיעזרו למנין.
להדפיס המנהגים שנהגו בגרוזיה ע"י ביה"ד.
ענין השבת ע"י שאצל האשכנזים יעשו כך.
לעודד את היהודים בגרוזיה בעניני יהדות, רב החובל אינו יורד, יסעו הסנדלרים לפני בעלי ההשפעה.
מעשה הצ"צ שכל עוד נעשה כאן באה"ק.
ענין הצעירים לארה"ב - ללא משפחה לא יהיה השפעה.
ענין הדירות להיוודע בחכמה על הדירות.
ענין הזקנים 3-4 מקומות, תמיכה.
ירושלים, כל שמקודש יותר מחבירו כו'.
ברכה.
 
הצלת הדור הצעיר
להשתדל שהילדים בישיבות עם מלאכה ובנות בסמינרים. אוניברסיטה - נגד. תיכונים הכנה לאוניברסיטה - לא כדאי. אם יש לימוד מסחרי שזה לפי אופי העדה, אפשרי. (מצא חן)
בראש הדברים בשיחותיו עם החכמים ב'יחידות', הרבי התעניין במצב היהודים בגרוזיה, ובהמשך דיבר על מצב העולים בארץ.
הנושא הראשון והמרכזי שעלה ביחידות והרבי האריך בו, היה חינוך הנוער של עולי גרוזיה שהתיישבו בארץ. הרבי הציע להקים עבור הנוער בתי ספר למלאכה ולמסחר באווירה של יראת-שמים, כדי שירכשו מקצוע מתאים ויוכלו להשתלב כלכלית בצורה הולמת, תוך שמירת המסגרת הדתית.
הרבי אמר כי גם אלה מבני העולים שאינם לומדים בישיבה כל היום, לא צריכים ללמוד בבתי ספר כלליים לא דתיים, אלא יש למצוא עבורם מוסדות לימוד שישלבו תורה עם מסחר. זה מה שמתאים להם וזה מה שנדרש כדי להציל את הדור הצעיר שיישאר קשור ליהדות ולחיי תורה ומצוות. משום כך, הרבי גם שלל את הלימודים בבתי ספר תיכוניים לא דתיים, כיוון שהם מהווים הכנה ללמודי ההמשך באוניברסיטאות.
באשר לבנות של עולי גרוזיה, הרבי סבור כי הן יכולות להשתלב בסמינר החב"די, יחד עם בנות חב"ד.
כוללי אברכים
חינוך חכמים בלוד בנה"ח ויחנכום הבי"ד של השלשה. כולל - תמיכה במשך שנה בתנאי שישמש חכם מהמסוגלים. ואם מהבאים - לפני שיסתדר 20-25. חוץ מהזמן של חינוך חכמים - לימודים עיוניים, וגם ישגיחו על כל עניניהם.
נושא נוסף שעלה ביחידות הראשונה של החכמים, היה רעיון פתיחת 'כוללים' לבני העדה הגרוזינית, בגילאי בני ישיבה ואברכים, במטרה להקים דור חדש של מנהיגים מבני העדה. בכולל זה היו אמורים התלמידים ללמוד גם את אמנות הדרוש, כדי לדרוש בפני הציבור בדברי תורה ודברי התעוררות ליראת שמים כפי מסורת העדה, וכן לחנך אותם על מסורות השירים והאמרות המקובלות ביהדות גרוזיה.
כל זה, קבע הרבי, אמור להתנהל על ידי בית הדין של חכמי גרוזיה שיפקח על כל הנעשה בכולל, הן על הלימודים העיוניים, הן על לימודי המסורת של יהדות גרוזיה, וכן בית דין ישגיח באופן כללי על הנעשה עם תלמידי הכולל.
לכולל אמורים להתקבל אברכים שמסוגלים ומתאימים ללימודים בהתאם לכישרונותיהם, והרבי הוסיף שבאם רוצים להכניס גם תלמידים מאלו שבאו לאחרונה, אזי תנאי לכך הוא שיכנסו לכולל לפני שיסתדרו בעבודה, וכן שיהיו בגילאי עשרים עד עשרים-וחמש, כך שיוכלו להשקיע את כל כוחם ומרצם בלימודים.
הרבי הודיע לחכמים שחלק נכבד מההוצאות להקמת מוסדות אלו ישולמו על ידי מזכירות הרבי, באמצעות עושי דברו בארץ. למעשה הכולל הוקם בנחלת הר חב"ד.
קשר עם החכמים
קשר עם כל החכמים העולים, ביה"ד שיתן אישור וכל חכם שלא יתן האישור אלא ע"י ביה"ד לאחר חקירה ודרישה. להקפיד מי הם החכמים אם ברי סמכא. הבי"ד לעזור בכל עיר ועיר, עם חכם העיר מורגלים וזה יוסיף.
הרבי הוסיף והורה לחכמים ביחידות, אשר מתוקף תפקידם כבית הדין של יהדות גרוזיה, מוטל עליהם להיות בקשר עם כל החכמים העולים מגרוזיה, וכי על בית הדין לפקח על החכמים ולאשר מי רשאי ומוסמך לכהן כחכם בקהילה. אישור זה, קבע הרבי, יינתן רק לאחר חקירה ודרישה מצד בית הדין על אותו חכם, אשר הוא אמור להיות "בר סמכא" בלימוד תורה, במסורת העדה ובמנהגיה, וכן בהנהגת הקהילה.
הרבי הורה שעל חברי בית הדין להיוודע מהנעשה בכל עיר ועיר בה יש ריכוז מעולי גרוזיה, ובמקומות שכבר ישנו חכם מקומי המשמש בהנהגת העדה, לעבוד בשיתוף פעולה אתו, והדבר יוסיף ויתרום לפעולותיו ולמעמדו.
שימור מנהגי העדה
שידעו הנשים טהרת המשפחה ע"י נשים שילמדו. וכשרות שידפיסו בגרוזינית אבל גם להסבר בע"פ. להדפיס הדינים התלויים בארץ, וגם לבקש מרבני א"י דיני שמיטה. להדפיס המנהגים שנהגו בגרוזיה ע"י ביה"ד.
דגש מיוחד שם הרבי על שימור מנהגי העדה גם בארץ. בנושא זה היה הרבי נחרץ ואמר: "תמשיכו בדיוק כשם שנהגתם שם, כולל נוסח התפילה והניגונים. שיישארו לפי מנהגיכם ומנהג אבותיכם כל השנים, 'אל תיטוש תורת אמך'". הרבי אף נתן להם דוגמה מעשית: "מה שאתם אומרים במוצאי-שבת 'אגדלך', 'אל תירא' וכו' - תמשיכו לומר, כדי שלא יחשבו שניתן לשנות".
על חברי בית הדין מוטל גם להעלות על הכתב ולהוציא לאור את המנהגים שהיו מקובלים בגרוזיה, כדי שימשיכו זאת גם בארץ.
הרבי גם עורר לשים דגש על לימוד דיני טהרת המשפחה לנשות העולות, שילמדו את הדינים הללו על ידי נשים, וכן את את הלכות הכשרות.
אותה שנה, תשל"ג, הייתה שנת שמיטה. כיון שבחו"ל לא רגילים במצוות התלויות בארץ, עורר הרבי שעל בית הדין ללמד את העולים החדשים את עיקרי המצוות התלויות בארץ, וכן את דיני שנת השמיטה, ולהיעזר בכך על ידי רבני ארץ ישראל הבקיאים ומנוסים בנושאים אלה.
קופת גמילות חסדים
גמ"ח מרכזי לדבר עם אגודת הרבנים קודם הקבלת פנים.
במהלך הדברים עלתה גם התוכנית להקמת קופת גמילות חסדים מיוחדת עבור בני העדה, שתעניק לעולים הלוואות בסכומים נכבדים ובתנאים נוחים, במטרה לסייע להם בהסתדרותם בקליטה ובפרנסה.
גם עבור הקמת קופת גמ"ח זו, הודיע הרבי כי סכום ראשוני נכבד להקמת הגמ"ח יינתן על ידי המזכירות. כמו כן, הרבי הציע אשר כיוון ש"אגודת הרבנים" בארצות הברית אמורה לערוך קבלת פנים לחכמים הגרוזיניים בהשתתפות קהל נכבד, הרי זו הזדמנות מתאימה לגייס מהם תרומות למען קופת גמ"ח זו. לפיכך הרבי הורה לחכמים לדבר בנושא זה עם נציגי אגודת הרבנים לפני קבלת הפנים, כדי שיוכלו לנצל את המעמד לצורך זה.
תפילות במניין
מקדימים לעבוד, אולי ע"י אנ"ש ומכאן להשפיע בבתי חרושת שיעזרו למנין.
נושא נוסף שעלה ביחידות היה העובדה שרבים מבין העולים החדשים שהתקבלו לעבודה בארץ, מתחילים את יום עבודתם בשעת בוקר מוקדמת, ולעתים אמורים להגיע לעבודה עוד לפני שהיה להם זמן להתפלל תפילת שחרית.
 בעניין זה הציע הרבי להשפיע על ידי אנ"ש ולהשתדל בבתי החרושת ובמפעלים לאפשר להם להתפלל במניין מרוכז גם לאחר שהגיעו לעבודה.
עונג שבת בגרוזיה
ענין השבת ע"י שאצל האשכנזים יעשו כך.
במהלך הדברים ביקש הרבי מהחכמים שיתארו לפניו את מנהגי יהודי גרוזיה במהלך השבת-קודש. החכמים תיארו את כל סדר השבת, כאשר כבר שעה ושעתיים לפני כניסת השבת מתקבצים האנשים לבתי הכנסת ואומרים שירים ובקשות, לאחר מכן מתפללים עם פיוטים. לאחר הסעודה בליל שבת מתקבצים שוב בבית הכנסת לאמירת בקשות.
ביום השבת קודש מתחילה התפילה בשעה מוקדמת, והיא מתנהלת במשך שעות ארוכות, עם שירים ופיוטיים מסורתיים. לאחר הסעודה, שוב מתקבץ הקהל בבתי הכנסת לשמיעת דרשות מפי ה'חכם', מה שאורך בדרך כלל שעה ארוכה. ולסעודה שלישית נאספים שוב בבית הכנסת לפיוטים וזמירות.
הרבי האזין בהנאה רבה לתיאורם של החכמים את השבת בערי גרוזיה, כאשר פניו הביעו שביעות-רצון בלתי רגילה, והגיב: הלוואי על האשכנזים כזו שבת...
 קשר מתמיד
לעודד את היהודים בגרוזיה בעניני יהדות, רב החובל אינו יורד, יסעו הסנדלרים לפני בעלי ההשפעה. מעשה הצ"צ שכל עוד נעשה כאן באה"ק.
במהלך היחידויות, החכמים אמרו לרבי שהם נמצאים בעצם בין הפטיש והסדן: אילו היו מאחרים את עלייתם ארצה, היו נתונים בסכנה שכן הק.ג.ב. היה חושד בהם שהם ממתינים עד שכולם יעלו ארצה בהשפעתם והם מתכוננים לעלות בעקבותיהם. במקרה כזה היתה קיימת גם סכנה שרבים מפשוטי העם היו טוענים נגדם - אם העלייה ארצה היא אכן מצווה גדולה, מדוע אתם אינכם עולים? מאידך, בעלותם לארץ, השאירו את יהדות גרוזיה ללא רועה.
הרבי השיב: ה"צמח צדק" אמר "כשהספינה עלולה לטבוע ויש אפשרות להציל את נוסעיה, הקברניט מוריד קודם-כל את כל הנוסעים ורק לאחר מכן יורד בעצמו".
החכמים הבינו שבכך ביטא הרבי את דעתו הקדושה שמלכתחילה אכן היה מן הראוי שהחכמים ידחו את יציאתם ככל האפשר. לאחר הפסקה של רגע, הרבי המשיך: תכתבו לשם שבעלי-התפילה, החכמים, המוהלים והשוחטים שהשארתם שם אכן יישארו שם, ואתם מצידכם תדאגו לשמור על קשר מתמיד עמם ועם יהודי גרוזיה. וכיוון שכבר יצאתם, עליכם לפקח ולשמור על גחלת יהדותם של כל העולים.
הרבי הביא בהקשר זה את דברי ה"צמח צדק" הידועים לחסיד שביקש לעלות לארץ הקודש: "מאך דא ארץ ישראל" – "עשה כאן ארץ ישראל". כלומר, מי שנשאר בגרוזיה ופועל שם למען שמירת היהדות, הרי הוא במידה רבה עושה במקום "ארץ ישראל" רוחנית.
בהמשך הדברים שאל חכם הרב יעקב דובראשווילי: לו היו שואלים את הרבי מראש האם לצאת את גרוזיה, מה הייתה דעתו של הרבי בנושא, אולם הרבי נמנע מתשובה מפורשת.
חכם יעקב למד מכך כי הרבי סבור שעל המנהיגים בעלי ההשפעה, ובמיוחד הרבנים וה'חכמים', להישאר במקומם למרות כל הקשיים, להנהיג את היהודים שנשארו מאחורי המסך.
צעירים בארצות הברית
ענין הצעירים לארה"ב - ללא משפחה לא יהיה השפעה.
נושא נוסף שעלה ביחידות הוא תופעה של צעירים מבני העדה, שעלו לארץ מגרוזיה אך לא מצאו בה את מקומם מבחינת הסתדרות כלכלית, ונסעו לארצות הברית, שם עמדו בפניהם אפשרויות כלכליות טובות יותר.
 צעירים אלו נסעו לארצות הברית בגפם, ללא בני משפחה, והרבי ראה תופעה זו כבלתי רצויה, שכן קשה יהיה להשפיע עליהם בצורה חיובית במצב זה.
התיישבות בריכוזי עולים
ענין הדירות - ליהוודע בחכמה על הדירות. ירושלים, כל שמקודש יותר מחבירו כו'.
גם נושא התיישבותם של העולים מגרוזיה בצורה מרוכזת עלה בשיחה זו. הרבי המליץ בפניהם לפעול בנושא זה בגישה חכמה, כיצד להשפיע על הרשויות להסדיר את התיישבותם של העולים מגרוזיה במקומות מרוכזים.
בהקשר זה עלה גם הביטוי אודות ירושלים שהיא מקודשת משאר ערי ארץ ישראל, ולכן יש מהעולים החדשים שמעוניינים לקבוע את מגוריהם דווקא בירושלים.
עולים מבוגרים
ענין הזקנים 3-4 מקומות, תמיכה.
באשר למבוגרים בין העולים, הרבי הציע לרכז את העולים המבוגרים הקשישים אשר יתגוררו במספר מועט של ריכוזים, שלושה ארבעה מקומות, במקום שיהיו מפוזרים במקומות רבים, וכך יוכלו לפעול עמם בצורה מסודרת ומיטבית, וכן יתאפשר להם לשבת לעת זקנה בחברת בני גילם, ולעסוק בתורה.
הוראה נוספת מסר הרבי בשעה שתיארו בפניו את ה'חברה' של היהודים המבוגרים 'תפארת זקנים' אשר יושבים במשך היום ואומרים תהילים, חוק-לישראל ולומדים משניות. הרבי שיבח את המפעל וקרא להמשיך בו, אבל הוסיף שיש לתת ליהודים אלה תשלום!
ברכה להמשך העבודה
ברכה.
בנוסף לכל האמור, הרבי העניק לחכם יעקב ולחכם רפאל מברכותיו הקדושות להצלחה בעבודתם.
במהלך הדברים ביקש חכם יעקב מהרבי לפטור אותו מפעילות למען הכלל כדי שיוכל לשבת במנוחה באוהלה של תורה. הוא אמר לרבי בערך כך: די לי במה שעשיתי עד כה בגרוזיה, כאשר הסתובבתי מעיר לעיר ומיישוב ליישוב. אולי כעת הגיע הזמן, שאשב ואלמד תורה בעצמי...
הרבי ענה: אתם כבר ממילא מחזיקים במשרת רב. הנכם כבר רבנים, אלא שהנכם רוצים להיות רבנים גדולים יותר. רבנים, יש הרבה בישראל; דיינים, גם מהם יש הרבה בישראל; חסרים רק פעילים שיפעלו במעשה בפועל. ראוי שתפעלו בקרב אלה שעלו ארצה בהשפעתכם. וכשם ששמרתם עליהם ועל יהדותם בגרוזיה, תמשיכו לפעול עמם ולשמור עליהם גם בארץ-הקודש.
מקורות תקציביים לפעילות
יצוין, שכאשר עלה נושא קבלת תקציבים ממקורות ממשלתיים עבור הפעילות של החכמים עם בני העדה, אמר להם הרבי כי אין להם להימנע מלקחת כסף ממשרדים ממשלתיים, אולם אין לקבל תמיכה מתקציבי המפלגות, כדי לשמור על עיקרון אי המפלגתיות.
גם הרב יוסף בלוי, שהיה כאמור המלווה של משלחת החכמים באותו ביקור אצל הרבי, זכה להיכנס אל הרבי באותו חודש ל'יחידות' בעניינה של יהדות גרוזיה. וגם ביחידות זו חזר הרבי על עיקרון השמירה על אי זיקה מפלגתית כלשהי ושלל בקשת תמיכה מהמפד"ל עבור כולל האברכים שעתיד להיפתח על ידי החכמים בימים הסמוכים לבחירות הפנימיות במפד"ל.


מתוך ספר (נשיאי חב"ד ויהדות גרוזיה) שעתיד לצאת לאור בקרוב תחת מחלקת ההוצאה לאור של מכוננו "תפארת רפאל" בעריכת החוקר הרב זושא וולף.