פיוט - ויהי בהעלות המנחה


ויהי בהעלות המנחה

 

רִבּונו שֶׁל עולָם. וַיְהִי בַּעֲלות הַמִּנְחָה בְּהַעֲלותִי עַל לְבָבִי. חַטָּאתִי וּפִשְׁעִי וְחובִי. יִרְאָה וָרַעַד יָבא בִי

יָשַׁבְתִּי מִשְׁתּומֵם וּמַחְשְׁבותַי תְּמֵהִים. וּסְעִיפַי נוהִים וְרוהִים. בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלהִים

בְּשִׁבְתּו עַל כִּסֵּא דִין מִי לא יִירָאֶנּוּ. בְּגִשְׁתּו לַמִּשְׁפָּט מָה אֶעֱנֶנּוּ. מָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ

כְּאִלֵּם לא יִפְתַּח פִּיו נֶאֱלַמְתִּי. וּמֵרב עֲונִי שׁומַמְתִּי. בּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי

אוי לָהּ לְאותָהּ בּוּשָׁה. אוי לָהּ לְאותָהּ כְּלִמָּה. מַה יַּעֲנֶה לִפְנֵי שׁוכֵן רוּמָה. עָפָר מִן הָאֲדָמָה

פִּי יַרְשִׁיעֵנִי אִם אֶצְדַּק. וְאִם עֲונִי יְהִי נִבְדָּק. מָה אֲדַבֵּר וּמָה אֶצְטַדָּק

מֵלִיץ טוב בַּעֲדִי אִוִּיתִיו. וּבְקִרְבִּי חִפַּשְׂתִּיו. בִּקַּשְׁתִּיו וְלא מְצָאתִיו

קָרָאתִי לְראשִׁי וּמִצְחִי וּפָנַי. לְבַקֵּשׁ לִי מִלִּפְנֵי ה'. אוּלַי יִשָּא פָנַי

וַיַּעֲנֵנִי ראשִׁי אֵיךְ יָרוּם ראשׁ. נָהַג קַלּוּת ראשׁ. וַיּאמֶר לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי הַמִּתְנַשֵּא לְכל לְראשׁ. נִתְּנָה ראשׁ

הֱשִׁיבוּנִי פָנַי אֲשֶׁר נִכְלְמוּ מִלְּפָנָיו. בַּמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדונָיו. הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו

וּמִצְחִי עָנָנִי. אֵיךְ תִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה. וְחַטָּאתְךָ עַל לוּחַ לִבְּךָ חֲרוּשָׁה. וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה

דִּבַּרְתִּי לְפִי וְלִשְׂפָתַי וְלִלְשׁונִי. לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי אֶל צוּר מְעונִי. אוּלַי יִרְאֶה ה' בָּענִי

וַיַּעֲנֵנִי פִּי. אֵיךְ לִפְנֵי שׁוכֵן זְבוּלָהּ. יִהְיֶה פִּתְחון פֶּה לְדַבֵּר מִלָּה. פֶּה דובֵר נְבָלָה

וַיְשִׁיבוּנִי שְׂפָתַי בַּחֲלַקְלַקּות. אֵיךְ תְּדַבֵּרְנָה לְמוּל דּובֵר צְדָקות. שִׂפְתֵי חֲלָקות

וַתַּעֲנֶה לְשׁונִי. הַאִם פְּנֵי נורָא תְהִלּות. יֵאות לָהּ לְחַלּות. לָשׁון מְדַבֶּרֶת גְּדולות

אָמַרְתִּי לְלִבִּי וּלְנַפְשִׁי. לְהִתְפַּלֵּל וְלִשְׁפּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי קְדושִׁי. כְּבודִי וּמֵרִים ראשִׁי

וַיַּעֲנֵנִי לִבִּי. אֵיךְ יִתְפַּלֵּל לֵב טָבַע בִּיוֵן. הִרְהוּרֵי הָעֲבֵרות. וְאֵיךְ יוּכַל לְכַוֵּן. לֵב חורֵשׁ מַחְשְׁבות אָוֶן

וַתְּשִׁיבֵנִי נַפְשִׁי. אֵיךְ תִּתְחַנֵּן לִפְנֵי בורֵא תַּחַת וּמַעַל. או אֵיךְ תִּשְׁפּךְ שִׂיחָה לִפְנֵי שׁוכֵן עַל. נֶפֶשׁ כִּי תִמְעל מַעַל

שָׁאַלְתִּי לְכַפַּי לִהְיותָם נְשׂוּאות אֶל כַּפַּיִם. וַיַּעֲנוּנִי אֵיךְ תִּהְיֶינָה בְּלִי נִקְיון כַּפַּיִם. פְּרוּשׂות הַשָּׁמַיִם

בִּקַּשְׁתִּי לְרַגְלַי לַהֲלךְ לְבֵית אֵל לַעֲרךְ שַׁוְעָה. וַיַּעֲנוּנִי אֵיךְ תֵּלַכְנָה לְבֵית אֵל לא חָפֵץ רִשְׁעָה. רַגְלַיִם מְמַהֲרות לָרוּץ לְרָעָה

אוי לִי כִּי אֵבָרַי אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי יְקִימוּנִי. מִמִּכְשׁול עֲונָם הֵם הִכְלִימוּנִי. קָרָאתִי לִמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי.

עַל כֵּן קָרָאתִי לְעֶלְיונִים וּלְתַחְתּונִים. אוּלַי יַעְתִּירוּ בַּעֲדִי וְיַפִּילוּ תַּחֲנוּנִים. לַאֲדונֵי הָאֲדנִים

וָאֶקְרָא וְלא מָצָאתִי מַשְׁעֵן וְלא סומֵךְ. וְצָעַקְתִּי וְלא רָאִיתִי מַחֲזִיק וְלא תומֵךְ. וָאַבִּיט וְאֵין עזֵר. וָאֶשְׁתּומֵם וְאֵין סומֵךְ

וַאֲחַשְּׁבָה בְּלִבִּי אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי. אָנכִי אודֶה עֲלֵי פִשְׁעִי וּמַעֲלִי. וַאֲדנָי ה' (אֱלהִים קרי) יַעֲזָר לִי

וְכָל אֶחָד מֵאֵבָרַי מִפַּחַד עֲונו בְּשָׂרו סָמַר. וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתו בְּקול מַר. וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.




מתוך הדיסק הכפול "זמרת בית הכנסת הגרוזי", בהוצאת מכון רננות - 2005